סימני אזהרה לשחיקה

מרבית האנשים יודעים מהו הזמן לעבור למקום עבודה חדש אך למרות זאת, נקודת ההחלטה – כי הגיע הרגע לחפש מקום עבודה אחר – מגיעה אצל מרביתם, יחד עם תחושת השחיקה. כלומר ההחלטה מגיעה באיחור.
במצב של שחיקה ישנה ירידה במשעותית במוטבציה שבאה לידי ביטוי בהשקעה בעבודה ואולי אף משפיעה על יתר העובדים במקום העבודה. זוהי אותה תחושה לא נעימה שמלווה את העובד בבוקר עם הגיעו לעבודה ועד סוף היום, תחושת עייפות, חוסר רצון להגיע בבוקר לעבודה, לעיתים ציניות כלפי אירועים שמתרחשים בארגון ועוד. אותה תחושה עלולה אף להשפיעה על המשפחה ובהמשך גם על הבריאות.
עובד צריך לזהות את "סימני האזהרה" שמובילים בסופו של דבר לשחיקה, עוד בשלב המקדים שלהם ולנסות למצוא תעסוקה אחרת בחברה בה הוא עובד או להתחיל בתהליך של חיפוש מקום עבודה אחר. כיון שתהליך מציאת העבודה עלול לקחת זמן רב, מוטב להתחילו כאשר ישנה עדות לסימני השחיקה הראשונים.
מה הם אותם סימני אזהרה?

• למידה – "אם אין לך מה ללמוד במקום שבו אתה נמצא, עליך לזוז הלאה, גם אם מקדמים אותך" (פרופ' ג'ון קוטר, אוניברסיטת הרווארד). אם קשה לך להסביר מה למדת בחצי השנה האחרונה, או מה אתה מצפה ללמוד בחצי השנה הבאה, זהו סימן אזהרה. אם תפקידך הפך להיות קל עבורך, זהו סימן נוסף.
מנקודת מבטו של המעביד לשלוח עובד לקורס העשרה הינו תמריץ שיכול להעלות את המוטיבציה ואת שביעות הרצון בעלות יחסית שולית והוא אמצעי שיכול לגרום לעובד להרגיש שהינו חיוני ומוערך ולפיכך, תפוקתו של העובד תגדל – לפחות בטווח הקצר.

• תרומה – האם אתה מרגיש שאתה תורם לחברתך? אם אינך מסוגל לסכם את מה שאתה עושה ומדוע זה חשוב, כנראה שגם הבוס שלך אינו מסוגל.
כאשר מעסיק בודק את ביצועי העובד, המתאם בין הביצועים שבפועל לבין אלה הנמדדים הוא גבוה למדי. מדידת ביצועי הניהול קשה הרבה יותר, עקב היעדרן של תוצאות כמותיות מעבודת המנהלים.

• מיומנויות סחירות – האם המיומנויות שלך ניתנות לשימוש במגוון תפקידים, גם אם התפקיד שלך בארגון לא יהיה חיוני יותר מחר? אם לא, לא דאגת למיומנויות הסחירות שלך. נסה למצוא מסגרות גם מעבר לשעות העבודה בהם תוכל ללמוד ולהעשיר את עצמך. ככל שרמת המיומנות שלך גבוהה, ערכך בעיני מעסיקך יגדל וכך הסיכוי שתתוגמל בהתאם או תמצא עבודה חלופית. את המיומנות הנדרשות בתחום שלך ניתן ללמוד גם ממודעות "דרושים" להצעות עבודה בשטח שלך. באם הם מבקשים מיומנויות שאין לך – דרוש הכשרה במקום העבודה שלך, אם אין לכך מענה, חפש מקום אחר.

• לחץ – כל אדם מגיב אחרת ללחצים בעבודה. יש אשר מגיבים לדרישה מצד אדם בכיר (גורם הלחץ), כעל אתגר מלהיב וכתוצאה מכך, להתרוממות רוח, אך יש מי שיחוו את הדרישה כאיום על סיכויי ההצלחה בעבודה, שעלולה להביא לתפקוד לקוי. על העובד להיות מודע לגבול שבו אותו לחץ הופך להיות שלילי ואז יש לו מספר אפשריות:
א. להסתגל למצב הלחץ ב. "להרים דגל אדום" ולהתלונן בפני המעביד ג. לבדוק את האפשרויות בשוק העבודה.

• הנאה – אמנם הצורך הבסיסי בעבודה הינו בפרנסה, אולם עובדים שמפיקים יותר הנאה מעבודתם, נמצאים בעמדת פתיחה טובה יותר להצליח, להתמיד ופוטנציאלית גם להתקדם. אם זה לא המצב, בדוק עם מעבידך מהן האפשרויות השונות שבהן תוכל לתרום לארגון באופן שיסב לך מידת הנאה מרובה יותר. בארגונים גדולים, ריבוי המשרות יוצר אפשרויות רבות יותר. עם זאת, אתה עלול לגלות שהעבודה שגורמת לך הנאה כבר מאוישת בארגון. בחברות קטנות, כגון סטארט-אפים, מיעוט של אנשים מבצע מגוון רחב של תפקידים וניתן ליזום, על פי רוב, גם מחוץ להגדרת תפקיד פורמאלית.

• חשש- לרוב אנשים אינם מרגישים חשש ודאגה למשרתם ללא סיבה מבוססת. לעתים החשש נובע מ"רכילות" במסדרונות או מנהל חדש שהגיע והודיע על שינוי ארגוני צפוי. בכל מקרה כזה כדאי להתחיל לבדוק מהן האפשרויות השונות בשוק העבודה. גם אם החשש שלך איננו מוצדק עצם העובדה שגילית כי יש לך חלופה, עשוי להגביר את ביטחונך העצמי, ואת כוח המיקוח שלך בחברתך.

• הגורמים המניעים – האם אתה מרגיש שאתה תורם לארגונך ולא מקבל תמורה חזרה? לדוגמא: איש פיתוח שרוצה לעבור לתחום השיווק, אולם ממשיך לשמוע "אתה כל כך טוב שאנו זקוקים לך כאן" – אלה אנשים שהחברה הפסיקה להשקיע בהם. במקרה כזה עובד שמודע למצבו יפסיק מיד את מידת השקעתו בתפקיד.
במידה וגילית כי סימני אזהרה אלה קיימים אצלך, אל תהסס חפש במודעות דרושים באינטרנט ובעיתונות, שאל חברים על משרות פנויות והתחל לחפש בצורה אקטיבית.

**נכתב על ידי: ליאת חי-בלטמן, כל הזכויות שמורות ל"נתיב אישי"

עשוי לעניין אותך

הגשת מועמדות כללית